התקשרו לקבלת ייעוץ
0543113191


אוטיזם

-
 בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בהיקף זיהוי ואבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי, "הפרעות בספקטרום האוטיסטי", ASD) Autistic Spectrum Disorder), עד לכדי התרחבות מעוררת סימני שאלה.
קיים בלבול רב סביב הסיבה לאוטיזם, במיוחד ככל שיותר ילדים מאובחנים בהווה מאשר בעבר, יש המייחסים את הגידול הזה לאבחונים מדויקים יותר, אחרים מאמינים שהסיבה נובעת מתגובות אוטואימוניות, גורמי לחץ סביבתיים, חיסונים או חשיפת יתר לטכנולוגיות מגיל צעיר . נכון להיום, אין הסכמה בין החוקרים ומכאן אין סיבה אחת וודאית לאוטיזם.
שיטת האבחון בה השתמשו בעבר חילקה את הרצף האוטיסטי ל-4 אבחנות; אוטיזם, אספרגר, PDD-NOS, והפרעת ילדות דיס אינטגרטיבית. לאחרונה, מתוך הנחה שמדובר בהפרעה אחת בדרגות תפקוד שונות בוטלו ארבע האבחנות הנפרדות וכיום נעשה שימוש באבחנה אחת – הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).

אנשים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים ליזום קשר חברתי או לשתף פעולה עם הזולת, הם נוטים לדבוק בשגרה קבועה וספציפית, הם עשויים להתקשות להבין בדיחות, ניואנסים (דקויות שפה/ רמזים) או מטאפורות ולרוב מפרשים את מה שנאמר להם באופן מילולי. אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי חווים קשיים בוויסות חושי, לחלקם סף גירוי תחושתי נמוך , כך שהם רגישים מדי לצלילים, למגע, לטעמים או לריחות. כל אלה יכולים לגרום להם מצוקה ולעורר אצלם תגובות קשות. לאחרים יהיה סף גירוי תחושתי גבוה והם יזדקקו לגירויים רבים על מנת להגיב. אנשים על הספקטרום צריכים להתאמץ כדי להבין אנשים אחרים ולתקשר עם סביבתם, לעתים זה יכול לגרום להם להתנהגות קיצונית, כמו התפרצויות זעם, שעשויה להיות תוצאה של מצבי חרדה. אנשים על הספקטרום האוטיסטי לא נראים שונים מכל אחד אחר. הורים לילדים עם אוטיזם מספרים שאנשים אחרים חושבים שילדיהם אינם מחונכים, כאשר למעשה הם מתנהגים אחרת כיוון שאינם מבינים את המצב החברתי סביבם. ישנם בוגרים על הספקטרום שמעידים כי הם מרגישים שלא מבינים אותם, ולכן שופטים אותם לחומרה.

עד כמה שידוע היום אין טיפול מוכח לאוטיזם, אך התפתחו גישות ושיטות מגוונות לטיפול באוטיזם, כמו טיפול תרופתי, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. בנוסף התפתחו שיטות טיפול אלטרנטיביות, החל מהומאופתיה, תזונה, ביופידבק, רפואה סינית, קאנביס ועוד.... כל הטיפולים נועדו בכדי לשפר את כישוריהם של הלוקים באוטיזם, ולאפשר ככל שניתן את הסתגלותם לחברה עם כמה שפחות מגבלות.  ממחקרים שנעשו בעבר, עלה כי חל שיפור משמעותי בתפקוד הכללי, בילדים שטופלו בתא לחץ.
כאשר מטופל נמצא בתא לחץ, הוא נושם חמצן טהור באמצעות מסיכה. עם כל נשימה כמות החמצן בגוף עולה. העלייה בלחץ החמצן מאפשרת לו להתמוסס לתוך נוזלי מערכת הדם (הפלסמה). כאשר פלסמת הדם רוויה בחמצן המומס, זרם הדם מסיע אותו לכל רקמות הגוף. החמצן נדרש לתאים לצורך הנשימה התאית וחילוף החומרים. החמצן שמגיע גם לתאים מרוחקים ותאים פגועים מסייע בחיזוקם והחלמתם.
קיימים דיווחים שהטיפול בתא לחץ עזר לשפר אצל נפגעי אוטיזם את התפקוד הכללי, את פיתוח השפה ויכולת הדיבור ואף הביא לשיפור ביצירת קשר עין עם הסובבים ונצפה גם שיפור במודעות הקוגניטיבית והסנסורית.

מקרב לקוחותינו אשר שמם שמור במערכת, ישנן עדויות על שיפורים משמעותיים בקרב המטופלים

 

באתר הבית של "אוטיזם PDD" נכתב:-  

 https://www.autism.org.il/%d7%aa%d7%90-%d7%9c%d7%97%d7%a5/

 בעבר נעשו מספר ניסיונות לבדוק האם טיפול בתא לחץ יכול לעזור בשיפור סימפטומים של אוטיזם. תא לחץ (או טיפול הפרברי) הוא מעין תא קטן ואטום, שנבנה בדרך כלל בתוך בתי חולים או מרפאות. בתוך התא משוחרר בלחץ אטמוספירי גבוה, ריכוז מאוד גבוה של חמצן. הטיפול הזה משמש בדרך כלל לאחר תאונות צלילה- צוללנים שעולים מהר מידי ממעמקי הים, וסובלים בעקבות כך מרעלת ותופעות פיזיולוגיות אחרות.  אך מחקרים קודמים הראו שתא לחץ יכול להיות מועיל גם במקרים אחרים של פגיעות נוירולוגיות, כמו למשל בקרב ילדים הסובלים משיתוק מוחין, או ילדים שנולדים עם פגיעה מוחית מגורמים אחרים. לא ברורה בדיוק פעילותו של תא הלחץ והשפעתה, אך מקובלת התיאוריה לפייה הריכוז הגבוה של החמצן המשוחרר בלחץ רב משפר את הזרימה של החמצן לאזורים שונים במח, ובכל משפיע על פעילותו, וגם מפחית תהליכים דלקתיים. לכן, חשבו החוקרים, שיתכן שטיפול בתא הלחץ יוכל לשפר גם את מצבם של ילדים הסובלים מאוטיזם. המחקרים הישנים שנעשו בתחום היו נקודתיים, ולא ביצעו השוואה נאותה בין הילדים שטופלו בתא לחץ, לבין כאלה שטופלו בפלסבו (כלומר, הוכנסו לתא לחץ ועברו את כל הפרוצדורה, אך ללא לחץ החמצן שהוא "החומר הפעיל" בטיפול).
בשנת 2009 פורסם המחקר הראשון שהיה מקיף דיו, והשתמש בהשוואות מחקריות נכונות, על מנת שממצאיו יחשבו מהימנים, והוא פורסם בכתב עת מדעי נחשב. המחקר נעשה בקרב מעל ל-60 ילדים בגילאים 2-7 שאובחנו כסובלים מאוטיזם. מחצית מהילדים טופלו בתא לחץ במשך שעה ביום לאורך חודש. המחצית השנייה טופלה בתא לחץ שלא הופעל בו לחץ אטמוספרי גבוה (רק הוחדר חמצן), במשך אותה תקופה ואותן שעות.    ממצאי המחקר היו מפתיעים- הילדים שטופלו בתא לחץ הראו שיפור במגוון רחב של סימפטומים ותופעות המאפיינות את האוטיזם, בעוד ששיפור כזה לא נראה בקרב הילדים שלא טופלו הלכה למעשה בלחץ החמצן. השיפור נראה גם ביכולות התפקוד הכלליות, גם בתפקודי השפה, ביכולת לקיים אינטראקציה בינאישית, ביצירת קשר עין, וברמת המודעות לתחושות גופניות.
תא הלחץ אינו מרפא אוטיזם, אך מתוצאות המחקר בהחלט ניתן לראות שאפשר להשיג שיפור באמצעות טיפול בתאי לחץ. יש לציין, שהמחקר לא בדק את התוצאות לאורך זמן, ולכן לא ברור האם השיפור שמושג באמצעות הטיפול הוא שיפור קבוע, או שיש לחזור על הטיפולים שוב ושוב.
בארצות הברית, לאחר פרסום המחקר, החלו הורים לילדים אוטיסטים לרכוש תאי לחץ ביתיים לצורך טיפול פרטי בילדיהם

y-net – ידיעות אחרונות, חדשות הבריאות:-

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686326,00.html

פריצת דרך: טיפול בתא-לחץ שיפר דרמטית אוטיזם

עשרות ילדים אוטיסטים שטופלו בתא לחץ הראו שיפור משמעותי ביותר בקשר עין, יכולת שפתית, תחושה, מודעות ויכולת חברתית .
תקווה דרמטית לאוטיסטים: טיפול חדש בתא לחץ שיפר משמעותית את מצבם של ילדים אוטיסטים, בכל הפרמטרים שנבדקו. התוצאות פורסמו בגיליון החדש של כתב העת לרפואת ילדים BMC Pediatrics.
טיפול היפרבארי (בתא לחץ) בו ניתנים ריכוזים גבוהים של חמצן בלחץ אטמוספרי גבוה, כבר הראה יעילות במצבים נוירולוגים אחרים כמו תסמונת אלכוהולית של הילוד בו מתרחשת פגיעה נוירולוגית אצל ילודים לאימהות אלכוהוליסטיות, ובשיתוק מוחין. 

כמה מחקרים בעבר כבר ניסו לבחון טיפול בתא לחץ בילדים אוטיסטים אולם אלה לא נחשבו מהימנים, כיוון שלא הושוו לקבוצת ביקורת (פלצבו). לפי אחת התאוריות החמצן מסייע להפחית תהליכים דלקתיים ומשפר את זרימת החמצן לרקמות המוח.

במחקר החדש שנערך בשישה מרכזים בארצות הברית, טופלו 62 ילדים בגילאי שנתיים עד שבע שנים בתא לחץ בריכוז של 24% חמצן בסך של 40 שעות ובמשך חודש ימים. החמצן ניתן בתא לחץ ובו שני לחצים אטמוספריים: האחד גבוה - 1.3 אטמוספרות, והשני לחץ אטמוספרי הזהה לאוויר החדר.  מהמחקר עלה כי ילדים שטופלו בלחץ האטמוספרי הגבוה הראו שיפור בתפקוד הכללי, יכולת שפתית, אינטראקציה חברתית, קשר עין, תחושות ומודעות. הרופאים קבעו כי אצל 30% מהילדים בקבוצה המטופלת נצפה שיפור משמעותי בהשוואה ל-8% בקבוצת הביקורת. בסך הכל נצפה שיפור בקרב 80% מהילדים האוטיסטים בקבוצה הטיפולית, בהשוואה ל-38% בקבוצת הביקורת.   מתוצאות המחקר עדיין לא ברור האם התוצאות הדרמטיות של הטיפול נותרות לטווח ארוך. במאמר החדש אמרו החוקרים כי יש צורך במחקרים נוספים בטיפול החדש שיבחנו מי מגיב לטיפול ולאיזה פרק זמן.
ד"ר דן רוזיגנול, ראש צוות החוקרים מהמרכז הבינלאומי להתפתחות הילד בפלורידה, אמר כי השימוש בתא לחץ כטיפול באוטיזם צבר פופולריות בארצות הברית והורים רוכשים תאי לחץ ביתיים בסכומים של 14 עד 17 אלף דולרים לדבריו, הרעיון כי תא לחץ עשוי לשפר תסמינים אוטיסטיים התקבל אצלו תחילה בספקנות, אולם הוא שינה את דעתו לאחר שצפה בתוצאות החיוביות להם גרם תא הלחץ בשני ילדיו האוטיסטים. אז, החליט להמשיך במחקר שהביא לתוצאות החדשות.
"ברור שאין מדובר במרפא", אמר רוזיגנול, "תא הלחץ מביא לשיפורים בהתנהגות ובתפקודים מסוימים בחייהם של האוטיסטים. הצעד הבא יצטרך לבדוק אילו ילדים אכן מגיבים לטיפול ולאיזה טווח זמן ועל כך יש צורך במחקרים נוספים".   על פי הספרות הרפואית, אחד מכל 150 תינוקות יסבול מאחת מתופעות האוטיזם הקרויות PDD. האבחון המוחלט של אוטיזם מתבצע רק סביב גיל 3 שנים, אולם פסיכיאטר ילדים מיומן מסוגל לאבחן אוטיזם כבר בגיל שנה.
אף שאוטיזם מתבטא בקושי חברתי, הימנעות מקשר עין, התנהגות חוזרת ומתלווה להפרעות נפשיות, הרי שאבחון מוקדם וטיפול כבר מגיל צעיר משפר דרמטית את ההתפתחות של הילד ואת יכולתו להשתלב בחברה.

 

טואול בניית אתרים